דף הבית >> מאמרים >> רייקי וחיבור לממדים

רייקי וחיבור לממדים

ליצירת קשר השאירו הודעה:

 רייקי וחיבור לממדים

האנושות חוותה הרבה מאד זמן את הממד השלישי. ממד זה מדבר על התפתחות, על ויתור לחיבור הפיזי, הישרדותי בלבד. היכולת לחוות מדיטציה, זאת אומרת להיות ממוקד על אותה יכולת להתחבר לעצמי, לאני העליון, האנושות הייתה בממד זה הרבה מאד שנים. מה שעיכב את ההתפתחות הנוספת היה האגו שהוא האחיזה, אחיזה במה שיש, הפחד משינוי. "אני יודעת" הוא המפתח לחוסר האפשרות שלנו לשחרר את הפחד ולהתקדם לרבדים/רטטים גבוהים יותר. אותם אנשים שאפשרו לעצמם את האפשרות להתחבר לאנרגיות קוסמיות כמו הרייקי ואפשרו לעצמם לוותר על האחיזה בפחד, פתחו את השער לממד הרביעי ובכך אפשרו לאנרגיות ברטט/תדר של הממד הרביעי לזרום ולנוע בכדור הארץ. ברגע שזה קרה, יותר ויותר אנשים חוו את הרטט החדש של הממד הרביעי המדבר על חמלה. ההבנה שכולנו אחד, ויתור על האגו שהוא ויתור של יותר או פחות טובים או שווים.

החמלה היא הגשר לממד החמישי. החמלה מאפשרת לנו לוותר על הסתכלות השונות, על הנפרדות, לעזור ולתת ללא תנאי. ויתור על שיפוטיות, לאפשר לאחר חוויה והתפתחות לפי היכולות שלו ושם לעזור לו. לא ללעוס בשבילו את השאלות ולתת תשובות אלא לכוון, להדריך ולתמוך באהבה בדרך שלו זו חמלה, זה יאפשר לאותו אדם להתפתח בדרכו שלו ועל פי היכולות שלו באותו זמן.

כשאנחנו חווים את החמלה ואת האהבה ללא תנאי ומטמיעים אותה בתוכנו, אנחנו חווים את הממד החמישי.

הממד הרביעי- רוב האנושות נמצאת בו לזמן קצר בלבד, המעבר לממד החמישי הרבה יותר מהיר, מוחשי ומיידי.

הממד החמישי מדבר על מרחב וזמן מעבר לפיזי, מעבר למה שאנחנו מכירים וחווים ביומיום, הכול מיידי, הכול כאן ועכשיו, לכן מאד חשובה העשייה שלנו, המחשבות, הבקשות, הכול קורה מיד, אין את העניין של זמן או מרחק, הכול כאן עכשווי ומיידי.

בממד החמישי אנחנו שוקלים יותר את מעשינו ואת דיבורנו, בוודאי את בקשתנו. חשוב מאד להתחבר לחשיבה ועשייה של מה שאנחנו קוראים חיובי, לצאת מעצמנו ולראות את האחר. להטמיע לחלוטין את "ללא תנאי", להראות לכל אחד בדרך הפשוטה ללא מילים איזה יצור מופלא הוא, אילו יכולות יש בו, ולהדריך אותו איך להתחבר.

הרייקי מהווה את הגשר בין הממד הרביעי לממד החמישי, עצם הכוונה וההתחברות לאור הזורח הגדול מוציאה אותנו מהמקום של הפחד מהשינוי, מאפשר לנו לחצות את הגשר לאותו מקום מואר שבו יש ונמצא הכול, ואם הכול זה האלוהות אז... היו ברוכים.

גם כשכבר הכרנו את הממד החמישי, נגענו בו והתחברנו, לא תמיד, לא כל הזמן נהיה שם. ניכנס ונצא כמו שנכנסים ויוצאים מהבית. 

ככל שנתרגל רייקי, נהיה יותר ויותר בממד החמישי עד שזה ייטמע לחלוטין בתוכנו ויהפוך לחלק בלתי נפרד מאתנו.

 

את הממד החמישי אני מכירה כבר כ-10 שנים.

בפעם האחרונה שהייתי בהודו חוויתי את עוצמת הממד החמישי כל הזמן, זה היה חלק בלתי נפרד מימני, בלי כניסות ויציאות, כל שחשבתי קרה מיד, כל שביקשתי קרה מיד. אספר שתי דוגמאות בולטות:

- אחרי כשבועיים של שהייה באשראם, הרגשתי דגדוגים בידיים, רציתי מאד לטפל, התגעגעתי. אחרי כשעה טיילתי באשראם ופגשתי את ליאורה שביקשה טיפול ומימנה באו עוד מטופלים. הבקשה שלי לטפל התמלאה מיד.

- בכניסה למנדיר שהוא ההיכל בו סאי באבא יוצא אל הקהל, אנחנו מורידים נעליים ונכנסים יחפים. באחת הפעמים שהצטרפתי לקבוצה ההונגרית, הייתי מאד מרוגשת ושכחתי להוריד סנדלים אז הורדתי אותם ממש ליד השער והשארתי אותם מאחוריו. חשבתי שלא ישימו לב או שאחר כך אקום ואוציא אותם החוצה. שכחתי. כשיצאנו מהמנדיר היה כבר חושך. הסנדלים שלי כמובן שלא היו במקום בו הנחתי אותם. שאלתי את הסייבה אם ראו וענו שבטח בחוץ. בחוץ יש מאות זוגות של נעליים ואם לא מניחים במקום מסוים אין סיכוי למצוא אותם. ניסיתי בכל זאת, ללא הצלחה. נכנסתי שוב לכניסה של המנדיר, הסתכלתי סביב, לא היו שום סנדלים. יצאתי ובליבי דיברתי עם סאי באבא, אמרתי לו שאני חייבת את הסנדלים, אין לי אחרות, אין לי איך לחזור לחדר או איך בכלל להסתובב. כשיצאתי, הסנדלים היו מונחים ממש לפני, כמו חיכו לי. הם לא היו שם לפני כן.

לכן בממד זה חייבים להיות הרבה יותר זהירים, הרבה יותר צנועים, לדעת להבחין בין עיקר וטפל, לדעת להקשיב, להיות מאד זהירים בבקשות שלנו, הרבה יותר מאי פעם. זה הממד בו אומר סאי באבא LOVE ALL SERV ALL
ומזה אתה מאפשר לעצמך לגדול. זו כוונת האחדות, זו כוונת הרייקי.

המון אהבה, חנה