דף הבית >> סאי באבא >> חוויות סאי באבא

חוויות סאי באבא

ליצירת קשר השאירו הודעה:

 חוויה שחוויתי ביום השנתי של סאי באבא 
יוני 2005

התכנסנו בבוקר וכמו תמיד היה תענוג לפגוש את כולם.
הכנס התחיל וכשורה עלתה לבמה הבמה התמלאה אור גדול,
סאי באבא עמד מאחורי ורה כמו סוכך עליה
ואז דמותו הגדולה  של סאי באבא גדלה עד שמילאה את כל הבמה,
כל הבמה הייתה סאי באבא, אחר כך הוא עטף את כל האולם ואת כל הקהל את כל המשתתפים.
כל האולם היה עטוף בדמותו  הכל היה מואר באור בוהק.
תחושה של חמימות ואהבה הציפה אותי, הסתכלתי על יעל לראות אם היא חווה את אותה חוויה,
יעל הייתה עם חיוך גדול על הפנים והנידה בראשה- כן.
זה נמשך מספר דקות רב ואז לאט לאט זה התפוגג ונשארה התחושה הברוכה שסאי באבא איתנו

תודה סאי באבא על האור והאהבה
חנה אבני
בס"ד                      



סאי באבא / חנה אבני

אומרים שאנחנו מגיעים אל סאי באבא כשהוא קורא/מזמין אותנו.
סיפרו לי על סאי באבא ב-1996, אז לא עניינו אותי הודים,
הביאו לי ספר שמתי אותו בצד בכלל לא עניין אותי
בפברואר 1997 נסעתי לכנס רייקי מאסטרים בהולנד להודו ומשם
ביקשתי מסוכנת הנסיעות שלי אילנה לברר איפה נמצא הסאי באבא
בהודו אחרי מאמץ וחיפושים מצאה אילנה שהמקום הקרוב ביותר
היא העיר באנגלור שנמצאת בדרום קניתי כרטיס לבאנגלור מתוך תחושה פנימית בטוחה שאמצא את הדרך אליו בעצם הוא סלל לי את כל הדרך וכאן מתחיל סיפור
מדהים כמו כל סיפורי הסאי באבא לא ידעתי כלום על סאי באבא
מה זה אשראם ואיך מגיעים ומה עושים שם
בתוכי הייתה תחושה שהכל יסתדר ויתבהר ואכן כך היה
שבוע לפני הנסיעה להולנד/הודו   התקשרה בחורה מגדרה וביקשה
סדנא של רייקי אמרתי לה שסדנא תתקיים במרץ שאלה למה
כל כך מאוחר
סיפרתי לה שאני נוסעת להולנד ומשם להודו מלאת התפעלות אמרה
שיש לה חברה בהולנד והם כקבוצה נוסעים להודו בימים אלו או שכבר
נסעו וזה נמשך כי היא שאלה לאן אני נוסעת בהודו כשעניתי לסאי
באבא לא היה גבול להתרגשותה ואמרה שהקבוצה מהולנד נוסעת לסאי
באבא    נתנה לי טלפון של נעמי וברכות שהם עדיין לא נסעו
התקשרתי להולנד והתברר שכל הקבוצה נסעה נסעה חוץ מנעמי
שבאופן מפתיע לא הסתדר לה נפלאות הסאי באבא השאיר בהולנד
את נעמי שהיא היחידה שהיה לי טלפון שלה
נפגשתי עם נעמי וקיבלתי ממנה הסבר מלא ומפורט על סאי באבא
על האשראם ואיך מגיעים לשם........  תודה נעמי

התכנית שלי היתה לשהות שבוע באשראם ולהמשיך חודש טיול בהודו
אבל איזה תוכניות ומי מתכנן הכל השתנה
הגעתי לאשראם אחרי מסע מפרך   בומביי טיסה לבנגליר ונסיעה של כ-4
שעות במונית לפוטאפארטי   גם בנסיעה היו חוויות
נסעתי לבד    באחד הכפרים עצרו את המונית אנשי צבא וצעקו על הנהג
למה הוא נוסע לבד עם אישה    הוצאתי את הראש ואמרתי סאי באבא
וכמו במטה קסם הם שינו את התנהגותם והמשכנו
הדרך אז הייתה לא סלולה ועברה בכפרים עניים שבחוצות הסתובבו רק
גברים   פחדתי אפילו לרדת לשירותים    היום הדרכים סלולות ומסודרות
ונראות אחרת לגמרי יתכן גם בגלל שהתרגלתי
נחתתי באשרהם אחה"צ ומיד למדתי את השאנטי ההודי    בקבלה הפקיד
בדק את הדרכון    העביר אותו לפקיד אחר ההוא דיפדף בו והעביר אותו
לעוד אחד......שאלתי מתי סאי באבא יוצא לקהל     כשענו עכשיו השארתי
את המזוודות בקבלה למרות מחאותיהם שהם לא אחראים      כמו אחוזת
דיבוק רצתי למנציר ובדיוק סאי באבא יצא
פעימות ליבי גברו וכולי רעדתי מהתרגשות לא מוסברת
אז הייתי בשוק אנשים נישקו לו את הרגליים ואת הרצפה שהוא דרך עליה
לא הבנתי מה אני עושה במקום הזה עיירה נידחת בסוף העולם והתנהגות
האנשים הייתה כמו פולחן אישיות
חזרתי לקבלה קיבלתי חדר ורציתי רק לישון אחרי המסע ואחרי החוויה במנציר
הייתי כולי בסערת רגשות גדולה החוויה של הנחיתה בבומביי   המראות שם  
הנסיעה במונית    הפגישה הראשונה במנציר עם סאי באבא
נרדמתי ואז התגלה סאי באבא במלוא הדרו ואורו דיבר איתי אני לא זוכרת מה
בדיוק אמר אבל כבר למחרת הבנתי את גדולתו אהבתו ותפקידו עלי אדמות
בעיירה קטנה נידחת וענייה הוא בנה אשראם שמגיעים אליה מיליוני אנשים בשנה,

מכל העולם מכל המעמדות מכל הסוגים בלי הבדל מי אתה מה הדת שלך
ומה צבע עורך אחדות גדולה של כל בני האדם כולם יושבים ביחד אוכלים ביחד,
ושרים שירי תהילה לאל .
תחושת האחדות והאהבה חודרת דרך הנשימה דרך נקבוביות העור עד שאתה מוצף בגל של אהבה כל כך גדולה ,שמפרקת מבפנים את כל האנרגיות שצברנו, 
את כל הכעסים פחדים תסכולים הכל הופך למואר הכל בסדר הכל מתקבל.

ביום הראשון פגשתי ישראלים כשיצאתי מהמנדיר ראיתי שתי נשים - אורה וורה
עם צעיף כחול רקום במגן דוד צהוב    
ניגשתי אליהם הם סיפרו שיש באשראם
קבוצה של 8 ישראלים ואם אני רוצה אני יכולה להצטרף ,אהיה התשיעית וסאי באבא אוהב את המספר 9 .שמחתי קיבלתי צעיף והתחברת לקבוצה,   בכל יום עברתי חוויות שהציפו אותי עד עמקי נשמתי הכרתי אנשים מכל העולם שבעקבותיהם
התחברתי להבנות של שלום ואחדות פנימית ועולמית
התכוונתי לשהות שבוע באשראם והיו לי כרטיסי טיסה להמשך הנסיעה
בבוקר של אותו יום התעוררתי עם תחושות של מה אני עושה, למה ללכת אחרי שמצאתי אור כזה גדול אחרי שהבנתי מי זה סוואמי בשבילי
עד הצהריים החלטתי שיניתי את כל התוכניות ונשארתי
בצהרים לפי הדרשן  התקלחתי לבשתי את השמלה הסגולה פגשתי את שרהלה ואמרתי לה שהיום סאי
באבא יקרא לנו לאינטרביו ויתן לי עגילים אמרתי ונבהלתי וביטלתי את זה
כדבר סתמי  ישבנו כל הישראלים בשורה אחת ושתיים    
סאי באבא נכנס הסתכל לי בעיניים ושאל אותי כמה אתם בקבוצה מעוצמת האנרגיות שלו נאלמתי דום ואורה אמרה שאנחנו 13 בקבוצה. 
הוא הזמין אותנו לאינטרביו , פגישה של הקבוצה מישראל לחדר הפרטי שלו התרגשות עד בכי . נכנסנו לחדר והוא פנה ושאל אותי מה אני רוצה
עניתי שלום במזרח התיכון    הוא עשה תנועת ביטול ואמר פיס   פיסס    שלום -חתיכות ואז הרים את ידו עשה מספר תנועות והוריד משום מקום זוג עגילים   
היינו בחדר כ-20 איש וכולנו היינו עם פה פעור      הוא ענד לי עגיל אחד ואמר שהוא נותן לי עגילים עם קליפס כי אין לי חורים באוזניים כאילו מכיר ויודע! נתן לי את העגיל השני והמשיך לדבר החדר שבו שהינו מלא מוצף באור גדול ובאהבה כל כך גדולים שלא חוויתי זאת עד אז ומאז הייתי באשראם שלוש עשרה פעמים,
תמיד חוויות גדולות הבנות חדשות והתחברות לאור הגדול של סוואמי.

 

תודה על הזכות להכיר את הסאי באבא בחייו   חנה אבני