הר שאסטה/ איתן תורג'מן

ליצירת קשר השאירו הודעה:


הר שאסטה 2017

 
הר שאסטה הוא מקום פופולרי למסעות רוחניים, כמו גם לסקי. רבות נכתב עליו בשנים האחרונות- הן בספרים והן באינטרנט.  על עיר האור טלוס שנמצאת מתחת להר, על ניצולי יבשת למוריה העתיקה שעברו לגור שם לאחר שהיבשת שקעה. על אדמה הכהן הגדול שיצר איתנו קשר לפני כמה שנים. 
אך משהו השתנה שם בזמן האחרון. מאז שעברתי לגור באזור לפני כשנה וחצי, אני חווה את ההר אחרת. כמו הפלנטה כולה, גם ההר ותושביו עברו שינוי. לפני שאדבר עליו, קצת רקע למי שלא מכיר את ההר.
טלוס (שהיא בכלל לא נקראת כך על ידי תושביה, ולכן נכנה אותה מעתה 'עיר האור'), היא עיר אור שנבנתה על ידי אלו שניצלו משקיעת יבשת למוריה, משהו שהתחיל בערך לפני 25,000 שנים ונמשך עד לפני כ- 12,000 שנים. טכנית היבשת שקעה בגלל מלחמות שניהלו תושבי למוריה (צד 'הלב') עם תושבי אטלנטיס (צד 'המיינד'). שתי היבשות שקעו למצולות, הראשונה באזור האוקיינוס הפסיפי (הצד המערבי של ארה"ב עד לניו-זילנד), השניה באזור האוקיינוס האטלנטי (הצד המזרחי של ארה"ב עד לאירופה). לאחר השקיעה התפזרו המעטים שניצלו במקומות שונים בעולם והקימו בתי ספר לידע גבוה וחניכות (כמו במצרים, טיבט, פרו וכד'). חלק נשארו באזור שנותר מהיבשות, ביניהם צפון קליפורניה, היכן שנמצא הר שאסטה. סיפור המבול בתנ"ך מדבר למעשה על השקיעה הזו שהציפה את העולם כולו בנחשולים ענקיים של מים.
מכיוון שהפלנטה היתה בכאוס לאחר השקיעה (ורובה היתה מתחת למים), בחרו הניצולים להקים את העיר שלהם מתחת לפני השטח (ובלשונם- למה לגור על הגג כשאפשר לגור בתוך הבית), ובמימד גבוה יותר מהמימד השלישי כך שהם יהיו בלתי נראים עבורינו. הם ביקשו רשות מהמועצה הגלקטית להעלות את תדר הגוף שלהם כך שיהיה מעין שילוב של פיסי עם אתרי (הם אוכלים, שותים ומתחתנים, אבל 'מתים' מתי שהם רוצים, אי אפשר לראות אותם במימד השלישי והם יכולים ליצור בעזרת המחשבה, לא רק חוויות כמונו אלא ממש בתים וכד').
עם הזמן הפכה עיר האור למרכז ערי האור בפלנטה. מאסטרים רבים הקימו שם מקדשי ריפוי וחניכה. במיוחד הוקמו שם מקדשים לשבע הלהבות המקודשות, במקביל למקדשי הלהבות העיקריים הפזורים ברחבי כדור הארץ. בשנים האחרונות ירדו לפלנטה להבות נוספות, חמש במספר ועוד תתי להבות רבות (ויש גם להבה חדשה בהר, עליה במאמר נפרד). אפילו סאי באבא הקים שם לאחרונה מקדש (אתרי כמובן) ונגן הנבל אריק ברגלונד ממשיך לנגן מעיר האור לאחר שהפך להיות מאסטר שהתעלה. שילוב של גורמים רבים, ביניהם מיקום על צומת עיקרית של הרשת הקריסטלית, היותו הר וולקני (מה שאומר שדה אלקטרומגנטי המאפשר הפצה חזקה של תדרים), היותו על קו הרשת שמחובר לפרו ואגם טיטיקקה (הקונדליני של כדור הארץ עבר מטיבט לפרו לפני כמה עשרות שנים, וכעת פרו היא המרכז הרוחני החדש בפלנטה, שינוי שמתרחש כל 13,000 שנים), היותו המוקד השני העיקרי בפלנטה של כניסת האור מהשמש המרכזית הגדולה (הראשון הוא אגם טיטיקקה בפרו) – כל אלו ועוד הופכים את שאסטה לפורטל הכי עוצמתי בצפון אמריקה ואחד החזקים בעולם. אבל מעל לכל שאסטה בשבילי הוא הבית. כשהייתי בפרו הרגשתי שזהו המקום הראשון שבו נחתנו כשהגענו לראשונה לכדור הארץ בחללית של מו. כשהגעתי לראשונה לשאסטה הרגשתי שזה המקום האחרון שבו הרגשתי בבית לפני שהתודעה האנושית צללה למעמקים יחד עם שתי היבשות. וזו תחושה שהייתי עד לה אצל לא מעט מאלו שמבקרים בהר.   
החל משנת 2013, השנה הראשונה של כדור הארץ החדש, אמא אדמה התעלתה למימד גבוה יותר, חמישי ומעלה ותומכת כעת בחוקי משחק חדשים. הרשת הקריסטלית (המכונה גם רשת תודעת משיח) התעגנה סופית בפלנטה לאחר ההפעלה של 9 הקריסטלים הרדומים מאטלנטיס (שאחד מהם והעוצמתי מבין התשעה, קריסטל ה'אום', נמצא מתחת להר שאסטה והופעל במלואו בשנת 2012). עברנו מתודעה של נפרדות לאחר שקיעת היבשות לתודעה של אחדות, הרמוניה ושיתוף פעולה, המאפיינים את המימדים הגבוהים יותר. אלו הצפנים החדשים שנשלחים מהשמש המרכזית הגדולה לשמש שלנו ומשם לכדור הארץ. המבנה ההיררכי של הכוכבים בנוי כך שתבניות האב של חוקי משחק החיים בכל כוכב מוחזקות על ידי השמש האחראית לו.  עם ההתעלות שלה, הפלנטה שלנו הפכה להיות שמש בעצמה ומחזיקה צפנים עבור כוכבים אחרים. כשמש חדשה, היא מזמינה אותנו להצטרף אליה. ההזמנה הזו היא בבסיס התהליך הרוחני שאנו עוברים כעת, שהוא מעבר לתודעה סולרית.
ההזמנה הזו מביאה עימה שינוי בדרך שבה אנו חווים את התהליך. אם בעבר עברנו בין המימדים, בהתחלה דרך הגוף האסטרלי (מה שמכנים מסעות אסטרלים, שמבטאים מסע לתדר נמוך יחסית) ולאחר מכן דרך גופי האור הגבוהים יותר, הרי שמעבר זה אמנם הכיר לנו את המימדים הגבוהים אך השאיר אותנו בהפרדה- יש שם ויש פה. חישבו על מדיטציה שבה אתם עוצמים עיניים, נכנסים למרכבת אור ונוסעים איתה למקדש רחוק שנמצא במימד אחר. כך אנו מורגלים לעשות מדיטציות. אלא שבאחת המדיטציות האחרונות שלי בהר שאלתי את ההדרכה איזה מסר הם מבקשים שאעביר הלאה, כי משהו במעבר הזה בין המימדים כבר לא עובד כפי שהיה. התשובה הגיעה מיד- מצאתי את עצמי מכיל ומוכל בתוך כל המימדים בו זמנית. לא הייתי צריך ללכת לשום מקום. הכל כאן. ואז נאמר לי שאין עוד צורך ללכת בתודעה למקום אחר כדי לחוות מימד כלשהו, מקדש או מקום לחניכה. הכל נמצא בנוכחות ההווה. כל תפיסה אחרת מקבעת את המופרדות והיתה רק שלב בדרך ללמד אותנו אחדות אמיתית. שאלתי האם כל אחד יכול להרגיש או להיות בתודעה בכל המימדים הללו והתשובה היתה שלא, וזה תלוי ברמת התפתחות התודעה של כל אחד, וזה גם ממש לא משנה את העובדה שאין לאן ללכת. אז במקום לנסות ולהגיע לאותם מימדים חסומים באמצעות מסע אליהם (מה שעשינו עד כה, פעמים רבות תוך אשליה שאנו נמצאים במימד גבוה אך בפועל נמצאים בנמוך יותר), אנו מוזמנים לשאול מה עלינו לעשות כדי שהתודעה שלנו תתרחב כדי להכיל את אותם המימדים. וזו העבודה האישית של כל אחד מאיתנו, כל אחד לפי רמת תודעתו והיכולת שלו להכיל מיד כזה או אחר.  
יצאתי נפעם מההבנה הזו. התחושה שכל המימדים פתוחים ונמצאים כאן היתה נקודת מפנה עבורי. לא שלא ידעתי זאת לפני כן, הרי זה הרעיון של עיגון רשת הקריסטלית בפלנטה. אלא שהפעם חוויתי זאת בנוכחות מלאה, וזה עושה את כל ההבדל. ביקשתי סימן מהיקום כדי לוודא שזה אמיתי. הרמתי את הראש לשמים, אמצע הבוקר וזה מה שראיתי:
 

 
המעבר הזה פגש גם את אנשי עיר האור שלא חיכו לנו במימד החמישי אלא המשיכו גם הם באבולוציה שלהם לעבר מימדים גבוהים יותר. בין היתר, בנוסף לעיר התחתית הוקמה גם עיר עילית אשר מאכלסת מאסטרים שהתעלו וישויות כוכביות רבות שפועלים לאזן את התדר הן בכדור הארץ וגם ברמה הקוסמית (כי, כאמור, הפלנטה שלנו היא שמש בעצמה כעת). בכלל, איזון היא מילת מפתח כשמדברים על הר שאסטה. ההר הוא פורטל האיזון המרכזי בכדור הארץ והוא עושה זאת, בין היתר, בזכות קריסטל ה'אום' שנמצא מתחתיו. כפורטל האיזון בפלנטה, הר שאסטה פועל לאזן את התדר הנשי עם הזכרי, את החלק המערבי של הפלנטה עם המזרחי, את אטלנטיס עם למוריה. את האיזון הזה ההר עושה בשיתוף עם שאסטינה, ההר הצמוד לו וההיבט הנשי שלו. לכן, ההר הוא כבר לא למוריאני בלבד כפי שנהגנו להכיר אותו עד כה, אלא משלב בין למוריה ואטלנטיס, בין הלב למיינד. זהו אחד השינויים הגדולים שעובר ההר כעת ובתפקידו זה הוא מעביר עודפי אנרגיה מצד אחד של הפלנטה לצד אחר כדי להביא לאיזון כלל פלנטרי. כמו העץ המפורסם בסרט אווטאר, ההר לא לוקח צד כלשהו אלא פועל להשיג את נקודת האפס שבה יש איזון מושלם.
את הקריסטל הנוסף בהר פגשתי לראשונה לפני כמה שנים. זהו קריסטל שנמצא מעל להר, בצבע לבן, מזכיר יהלום בצורה עם פאות רבות. זהו קריסטל שפועל על כיווץ זמן ומרחב. הר שאסטה הוא מרכז הבקרה של הרשת הקריסטלית בכדור הארץ. רשת זו מביאה צפנים חדשים לחיים כאן, ביניהם החוק של מחשבה יוצרת מציאות, שמשמעותה מה שאנו חושבים מתקיים. לא שחוק זה לא היה קיים לפני, הוא הבסיס לחיים שלנו פה. אלא שאם בעבר לקח זמן עד שמחשבה שלנו התקיימה (כפועל יוצא של עוצמת המחשבה, כמה זמן החזקנו בתדר שלה ומה התוצאה שרצינו להשיג), הרי שכיום הזמן בין המחשבה להתממשותה מתקצר, ועוצמת המחשבה מתחזקת מעצם התעצמות התדרים בפלנטה. במילים אחרות, הזמן מתקצר. כיצד זה אפשרי? באמצעות כיווץ המרחב. לא הפיסי, הוא נשאר כשהיה. מיזוג המימדים יצר קיום בו זמני של מימדים גבוהים לתוך תדרי המימד השלישי ומטה, מה שבפועל הביא לקיומם של כמה מרחבים בו זמנית. כאשר אנו מכווננים לתדר של המימדים הגבוהים, אנו חווים, למעשה, את החוקים שלהם, ובין היתר שהזמן פועל מהר יותר. או במילים אחרות, המרחב בהם מכווץ יותר (ישויות אור, כמו גם נשמות, נעות במהירות הגבוהה ממהירות האור, ויכולות לנוע בין רגע במרחבים עצומים בזכות תכונה זו). השגת איזון זה, כך שמימדים גבוהים יפעלו בתוך מימדים נמוכים בהרמוניה, היא אחת המשימות של ישויות האור בהר שאסטה. בתהליך הזה ההר עובר איזון בעצמו. אגם טיטיקקה בפרו הגיע לאיזון מושלם. שאסטה כמעט שם. את האיזון הזה אפשר להרגיש מיד כשמגיעים לאזור וזו אחת התחושות הכי מופלאות בביקורים בהר.     
הר שאסטה, כמקום שתומך במיזוג המימדים, מכיל, מעבר לקריסטל, כמה מבנים גיאומטרים שמכווצים את הזמן-מרחב. הקריסטל שמעל ההר, הוא אחד מהם. ישנו מקום אחר בהר שבו יש מבנה שמכווץ את כל 12 המימדים בנקודה אחת והוא גם המקום הכי עוצמתי עבורי בהר. אפשר אמנם לחוות את כל המימדים בכל מקום בפלנטה. אלא שהימצאות בתוך מבנה גיאומטרי כזה מאיצה את האפקט כל עוד אנו בתהליך של הרחבת התודעה וגופי האור שלנו להכלה של המימדים הללו. וזו, בין היתר, החשיבות של ביקור בפורטלים אנרגטים. השהייה בהר כשלעצמה מזמנת חוויות מעניינות. הזמן נראה כאילו חולף מהר יותר. דברים מפתיעים קורים כל הזמן. מפגשים מעניינים, תחושה אחרת של מציאות. המסע שאנו מבקשים לעשות 'לשם' הוא כעת מסע 'לפה' ובמבט עמוק יותר, הוא כבר לא מסע. הוא פשוט נוכחות.
כמי שתומך במיזוג של המימדים, ההר הוא גם פורטל של רב-מימדיות שבו יש שער כניסה ויציאה לישויות אור רבות שבאות לעזור לנו בתהליך. פורטלים אנרגטים פועלים בכמה דרכים. חלקם שערי כניסה בלבד, חלקם שערי יציאה בלבד, מיעוטם גם וגם (ירושלים היתה כזו לפני שנחסמה). שאסטה מהווה מרכז בין גלקטי וככזה זוכה לביקורים קבועים של חלליות. יש שיגידו שענני העדשה שנמצאים דרך קבע מעל ההר מסתירים חללית, יש שרואים אותם בפועל (באחת הסדנאות שהנחיתי בהר ראינו בלילה, כולל המשתתפים, חמש אורות בצבעים שונים שעמדו בשמים כמה שעות ולא השאירו מקום לספק שלא מדובר במשהו אנושי. שאלנו אותם לזהותם והם אמרו שהם מהפיקוד של אשתר, מפקד הצי הבין כוכבי ששומר על כדור הארץ). היותו של ההר כמרכז גלקטי קשור לא רק לתפקידו להביא איזון לפלנטה אלא לתפקיד החדש שהיא ממלאת בגלקסיה כשמש בעצמה, מה שאומר שהפלנטה נושאת בתפקיד קוסמי לתמוך בכוכבים אחרים, כמו שהשמש שלנו היתה ועדיין עבורינו.
היבט נוסף של העבודה בהר קשור ליכולת של ישויות האור להשפיע על בני האדם. אפשר להביא את המימד החמישי, השישי או השנים עשר לפלנטה. את זה יכולים לעשות ישויות האור בלי בעיה ובלי עזרתנו. מה שהם לא יכולים לעשות זה להביא את רשת התודעה האנושית, כלומר אותנו, להיות שם (או במטאפורה- אפשר להביא את הסוס לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות). זו חייבת להיות בחירה שלנו. הם יכולים ללמד אותנו אבל רק לנו, בני האדם, יש אפשרות להשפיע על הרשת האנושית, ומכאן תפקידם של עובדי האור בכדור הארץ להיות הגשר בין ישויות האור לבני האדם שטרם העלו את המודעות שלהם. לכן גם תושבי ערי האור יוצרים איתנו קשר, כדי ללמד אותנו איך לעשות זאת. הם יצרו מודל של חיים הרמונים ומאוזנים בערי האור, ומזמינים אותנו לקחת את המודל הזה וליישם אותם בחיים שלנו, בהתאמה לחיים הארציים. הם מלמדים אותנו איך נראית חברה שצמחה על תודעת נפרדות, לעומת חברה שצמחה על תודעת אחדות. כל השאר הם התוצרים הטבעיים של התודעה איתה אנו באים לברוא בעולם.  
הר שאסטה יושב על צומת מרכזית ברשת הקריסטלית שדרכה אנו יכולים גם להשפיע על רשת התודעה האנושית. השינוי של האנושות, או תהליך ההתעלות אם תרצו, מתרחש בהדרגה כשיותר ויותר אנשים נפתחים לתודעה הגבוהה שלהם ופועלים להביא את עצמם לידי איזון בכל היבטי הקיום שלהם. ההבנה של מהי אהבה, מהי אחדות אינה רק תרגיל מחשבתי אלא שינוי עמוק בתפיסה שלנו כך שהוא הופך למהות ולא רק תרגיל מדידטיבי שעושים מידי פעם. הידיעה הזו של מהי אחדות נמצאת כעת בתדר של כדור הארץ והוטבעה באלמנטים של הטבע, באדמה, בעצים, בקריסטלים. הם המורים שלנו כעת. כל מגע באבן מעלה את התדר שלנו למימד גבוה יותר ואם אנו קשובים מספיק, אנו יכולים להתמזג איתו ולהרגיש את אותה אחדות.
הר שאסטה מבטא את המיזוג הזה עם הטבע באופן מושלם. הוא מוקף בשמורות אינדיאניות ובמאסטרים אינדיאנים שומרי ההר ושומרי התדר של הטבע, שמכוונים אותנו להיות אחד עם אמא אדמה, לתת כבוד לנבראים כולם, להיות בשקט פנימי כי רק דרכו אפשר להקשיב לתדר של ההר, לפעימת הלב שלו שאפשר לשמוע דרך כל תא בגוף, לצלילים שמנגנים האינדיאנים שכמו המבנים הגיאומטרים, פותחים לנו את השערים להרגיש את נוכחות היקום כולו בנקודה אחת שהיא מכלול היקום.

 
כאן, רחוק מהמולת העיר, אפשר להרגיש את השינוי המתרחש בכדור הארץ ברמת התדר, מתחת לפני השטח של האנושות, כאן משתנה הבסיס עליו צומחת החברה האנושית כך שיהווה מצע גדילה לאדם החדש, מאוזן יותר, זה שמכיר את עצמו טוב יותר, אדם עם פחות שאלות ויותר מיקוד, אדם שרוצה לברוא מתוך בטחון ולא רק להגיב למציאות הישרדותית. הדואליות לא עברה מן העולם ולא תעבור כל כך מהר. היא מקבלת צורה חדשה שבה היא תהיה פחות דומיננטית כך שנוכל להמשיך לחיות בגוף פיסי (עם שינויים) ולהינות מהמתנות של כדור הארץ, אך עם תודעה מפותחת יותר. 
ומה עם אדמה, הכהן הגדול? הוא עסוק בעיקר בתפקיד הקוסמי החדש שהוא קיבל. הוא בא לבקר מידי פעם, אבל בעיקר כדי להגיד שלום. 
ומסר אחרון לסיום. מה שלמדתי בהר לאחרונה זה שהמורכבות והפשטות של המידעים מתקיימים יחדיו. שיחות על כיווץ זמן-מרחב ושנים עשר מימדים עשויות להשמע מורכבות, והן כאלו (על אף שנגענו רק בקצה), אבל חשוב לא פחות להשאר בפשטות של נוכחות ההווה. הכוונה היא להרגיש את התדר החדש בכדור הארץ בזה הרגע, לא רק בישיבה בעיניים עצומות. כשאני עולה להר בכל פעם אני מרגיש את החיבוק האוהב של ישויות האור, את השקט של העצים והאבנים, את המסר שחוזר על עצמו שאין לנו לאן לברוח, הכל כבר כאן אם נדע להקשיב. זה קל יותר בהר, נכון, וכשחוזרים ליומיום התדר מתחיל לרדת בחזרה. אבל כל מה שצריך אז הוא לצאת רגע החוצה, לגעת באדמה, באבנים, בעץ, ולרגיש איך התדר עולה בחזרה. זה כזה פשוט.  
 
ברכת אהבה מההר,
איתן תורג'מן